לאחר שנים של מאבק משפטי בבתי הדין בחו"ל בארץ ובבג"ץ ואחרי שמונה דיונים רצופים, יום אחרי יום, שהיו כסרט מתח, גבר מאנגליה נתן השבוע גט לאשתו בבית הדין הרבני בתל אביב
גבר ממנצ'סטר שבאנגליה, שסירב בתוקף לתת ג"פ לאשתו במשך שנים, הסכים לפני כמה ימים לתת גט לאשתו, בבית הדין הרבני בתל אביב. התיק היה במשך שנים מלא בתהפוכות עד הרגע האחרון. גם השבוע, לאחר מרתון של דיונים, הגבר סירב ברגע אחרון לתת את הגט, עזב את בית הדין וחזר לאחר יממה ונתן את הגט המיוחל.
התפנית השבוע אירעה בעקבות מאמצים משפטיים ארוכים ומורכבים ודרכי שכנוע מתוחכמים, תוך ניהול מוצלח של הליך שיכול לסייע בתיקי עגינות נוספים. יחד עם זאת, ה"הפי אנד" המבורך, לא יכול למזער את הסבל הרב שעברה האישה במשך השנים.
41 שנים של נישואין שהפכו לסיוט וסירוב הגט באנגליה
בני הזוג, בני 65, אזרחי בריטניה, ללא זיקה לישראל, שייכים לקהילה היהודית במנצ'סטר שבאנגליה, נפרדו לפני כשבע שנים. כשהאישה נפרדה מבעלה בשנת 2018, היא לא דמיינה שנישואין במשך 41 שנים המוגדרים על ידה כ"מחרידים" עם התמודדות קשה עם התעללות נפשית, מילולית, פיזית ומינית, יהפכו לסיוט מסוג אחר במאבק אכזרי לקבלת הגט.
" בעלי השליט בבית משטר של טרור, לא היתה לי זכות הבעת דעה בשום נושא, הוא היה הבוס והמילה האחרונה היתה שייכת רק לו" מספרת שמחה (שם בדוי). מה שהיה במהלך הנישואין המשיך בהליך הגירושין. בית הדין באנגליה ניסה בכל דרך אפשרית לשכנע את הבעל לשחרר את אשתו ללא הצלחה. האישה אף הסכימה להקפיא את ההליכים בבית המשפט שמשמעותו וויתור משמעותי על רכוש שמגיע לה, בתקווה לרצות את בעלה ולקבל את גיטה. גם זה לא הועיל. רצונות הבעל לא היו ברורים, פעם דיבר על שלום בית, לאחר מכן הציג דרישות רכוש ואף פעל בניסיון לסחיטה.
עקב מבוי סתום שנוצר, הרבנים באנגליה המליצו לאישה לפנות לעזרה לבית הדין בארץ ולעשות שכן כמאמר הנביא ירמיהו (פרק י"ג פסוק כ"ג): "הֲיַהֲפֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ, וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו; גַּם-אַתֶּם תּוּכְלוּ לְהֵיטִיב, לִמֻּדֵי הָרֵעַ" כמו שנאמר על האיש הסרבן, הסיכוי כי המשיב יתרצה לתת למשיבה את גיטה מרצונו בבית הדין בלונדון הינו כסיכוי שכושי יהפוך את עורו לבהיר או שלנמר לא יהיו חברבורות.
פתיחת ההליך בארץ
האישה פתחה תיק בבית הדין הרבני בתל אביב בסוף שנת 2021 כאשר האיש ביקר בארץ. באותו הזמן, התנהלו בכנסת דיונים אחרונים לאישור החוק המוכר בשם "עגונות חו"ל", המאפשר לכל אישה בעולם לפנות לבית הדין בארץ לקבל את גיטה אפילו אם אין לה אזרחות ישראלית. כאשר התיק נפתח בארץ, החוק עדיין לא עבר והתיק נפתח בשלב ראשון כתיק מזונות ועל סמך תביעת המזונות עוכב הבעל בארץ.
תוך כדי ניהול ההליך, החוק עבר באופן סופי ברוב מוחלט בכנסת. לאחר כניסה לתוקף של תיקון מספר 5 לחוק שיפוט בתי דין רבניים –התשי"ג – 1953, הגישה האישה תביעת גירושין "עגונות חו"ל".
תיקון החוק, תיקון מס' 5, על סמכות בין לאומית בתביעת גירושין, המוכר בשם "חוק עגונות חול", הינו חוק מהפכני המאפשר לכל הנשים בעולם, המבקשות להתגרש ובעליהן מסרבים להישמע להוראת בית הדין הרבני במקום מגוריהם, ואין מי שיסייע להן לכפיית הגט ולהושיען מעגינותן, לפנות לעזרה לבית הדין בארץ. כך, מדינת ישראל, כמדינת הלאום היהודי שמה לה כמטרה לסייע לנשים עגונות ולהושיע אותן מעגינותן האכזרית.
החוק דורש סדרה של תנאים נוקשים על מנת להבטיח שהנשים יפנו לעזרה לבית הדין בארץ, כמפלט האחרון לקבל את גיטן, ולא על מנת לעקוף את בית הדין המקומי. עיקרון החוק הוא שרק כאשר בית הדין במקום מגוריה של האישה לא יכול יותר לסייע ולאחר מיצוי של כל האפשרויות העומדות בפני הנשים בבית הדין בחו"ל, האישה תוכל לפתוח תיק גירושין בארץ.
הבעל ערער על סמכות בית הדין בארץ לדון בתיק הגירושין – פסקי דין של בית הדין הרבני הגדול ושל הבג"ץ הינם פסקי דין תקדימיים המרחבים את סמכות החוק.
לאחר הליך של כמה חודשים, בית הדין הרבני האזורי בתל אביב קבע שיש לבית הדין סמכות לדון בתיק הגירושין של בני הזוג.
הבעל ערער על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב בבית הדין הרבני הגדול בירושלים. ולאחר דחיית הערעור על ידי בית הדין הרבני הגדול, ערער הבעל בבג"ץ.
גם בית המשפט העליון דחה את ערעור הבעל וקבע שלבית הדין בארץ יש סמכות לדון בתיק הגירושין.
פסקי הדין בתיק זה, בבית הדין הרבני הגדול ובבית המשפט בעליון, הינם פסקי דין תקדימיים, המרחיבים את סמכות החוק. שתי הערכאות קבעו שאפשר להסתפק בעובדה שרבנים בבית הדין בחו"ל ניסו במאמץ סביר לשכנע את הבעל לתת את הגט אפילו אם לא התקיים הליך סדור בבית הדין המקומי ואפילו אם אין החלטה פורמלית של "חיוב גט".
בית המשפט העליון תמך בעמדה של בית הדין הגדול, כי מספיק שבית הדין באנגליה קבע שאין סיכוי לשלום בית, כאשר קביעה זו מביאה למסקנה שיש להפריד בין בני הזוג בגט פיטורין. בית הדין הגדול גם סבר שבית הדין בחו"ל לא פוסק חיוב גט כי אין באפשרותו לכפות על הבעל לתת את הגט לאשתו, בניגוד לבתי הדין בארץ. גם נקבע כי חלוקת הרכוש אינה מהווה סיבה לדחיית הגירושין ככל ולא מוסדר העניין בזמן קצר. הערכאות בארץ גם התייחסו לעובדה שאישה בגיל העמידה עזבה את ביתה בשנת 2018 והעובדה שלא קיבלה את גטה לאחר כמה שנים מעידה על עגינותה.
לאחר הערעור, הבעל המשיך בסירובו לתת ג"פ לאשתו
לאחר דחיית הערעור על ידי בית הדין הגדול ועל ידי בית המשפט העליון, הבעל המשיך בסירובו לתת ג"פ לאשתו, אך הציע לנהל מו"מ על חלוקת רכוש כאשר הוא מבטיח לתת את הגט לאחר חלוקת הרכוש.
המו"מ המשיך במהלך חודשים ארוכים אך ללא תוצאה. בכל ויתור של האישה, האיש הוסיף עוד דרישה. האישה גם הסכימה לבטל לכמה שבועות את צו עיכוב היציאה, כאשר הבעל נתן ערבות משמעותית לחזרתו לארץ והבטיח לתת את הגט. גם הניסיון הזה לא צלח. הבעל הפך את הרעיון של יציאה לחו"ל, ביטול צו עיכוב לזמן מה, כשיטה, וכל כמה חודשים ביקש להשתתף בשמחות של משפחתו באנגליה עד שבית הדין הבין שמדובר במזימה במטרה לנצל את המערכת, ועצר את הדבר.
תפנית בסאגה
תפנית בסאגה התרחשה בסוף חודש מרץ, האישה הגיעה לארץ מאנגליה והרב זבדיה כהן, הראב"ד בבית הדין האזורי בתל אביב, החליט לנהל מרתון של דיונים ולא היסס להזמין את הצדדים כל יום לבית הדין. במשך שבעה דיונים, הוחלט בהסכמה של האישה שתיק הרכוש יעבור לבית הדין בלונדון והבעל הבטיח שלאחר חתימה על כל המסמכים, הוא ייתן גט. בכל דיון, הבעל וב"כ ביקשו עוד מסמך. ההליך המייגע דרש התערבות בשעות לא שגרתיות של ב"כ האישה באנגליה שלמרות הפתעתה "על הליך משפטי משונה לדעתה "הסכימה לשחק את המשחק.
בדיון השביעי, כל המסמכים היו כבר חתומים ומוכנים. בית הדין התחיל בהליך הגט, חקירת שמות והזמנת עדים ואז האיש הודיע שהוא רוצה לנאום לפני מתן הגט. האיש נאם במשך רבע שעה ובסופו של דבר הסביר שהוא נותן את הגט רק מפחד ללכת לבית הסוהר והגט יהיה גט בכפיה. הרב זבדיה כהן, עצר מיד את ההליך וקבע המשך הליך לקביעת סנקציות נגד הבעל.
האישה וכל המעורבים בתיק, כולל ב"כ האיש היו בתדהמה מהדרמה. אך כמה שעות לאחר מכן התרחשה עוד תפנית. ב"כ האיש הודיעה לב"כ האישה: " האיש עייף, שינה את דעתו ומוכן לתת את הגט לאשתו לאלתר".
נקבע דיון למחרת בבוקר. המתח המשיך עד הרגע האחרון, עד שלבסוף הבעל נתן את הגט לאשתו.
הטוענת הרבנית, קטי קלרה אייאש, שייצגה את האישה בפני בית הדין האזורי בתל אביב " : "אנו שמחים בשמחת האישה, לאחר 7 שנים של עגינות, הצלחנו לגרום לקבלת הגט המיוחל." הטוענת הרבנית שמתמחה בתיקי עיגון סבורה שהתיק הזה הוא סאגה שיכולה לעזור ולפתור תיקי עיגון קשים. לדבריה, "קשה לדעת מתי ייפול האסימון לאיש המעגן ומתי הוא יעבור מסירוב מוחלט להסכמה. סוד ההצלחה בניהול תיקי עיגון מורכבים הינו התמדה, תמיכה של הדיינים ושל בתי הדין, מאבק משפטי והלכתי ללא פשרה, ושילוב של כוח ורצון לפתרון יצירתי, כאשר כל זה הביא בסופו של דבר לתוצאה החיובית". הטוענת מציינת ש"מאבק קשה זה דורש חוסן נפשי מצד האישה. האישה הציגה אורך רוח במהלך כל השנים, ולא הפסיקה לקוות שהיא תצליח לשחרר את עצמה מהנישואין שמזמן לא קיימים. הסוף החיובי בתיק כל כך קשה נותן פתח של תקווה לעגונות רבות אחרות".
- האישה היתה מיוצגת בבית הדין הרבני בתל אביב מנובמבר 2021 ועד מתן הגט באפריל 2025 על ידי טו"ר קטי-קלרה אייאש ובבית הדין הגדול ובבג"ץ במאי 2023 על ידי טו"ר ועו"ד דינה רייטשיק מארגון יד לאישה.